חוויות ילדות בעולם של מבוגרים -פיינטבול כפר סבא
את פיינטבול כפר סבא הכרתי בערך מהיום הראשון שהוא נפתח. את משחק הפיינטבול הכרתי כבר מספר שנים וכמעריצה נילהבת חיכיתי רק ליום בו יפתח פיינטבול כפר סבא, קרוב לביתי שאוכל להפוך אותו לבית שני לי.
כילדה בנפשי, תמיד התחברתי לפעילויות כייף, לחוויות חדשות, לרוח ספורטיבית וכמובן למפגשים חברתיים.
דווקא לאחר שהפכתי להיות אמא לילדים בעצמי, התעצמה אצלי תחושות וצורך במשחק.
אנחנו המבוגרים כל היום עסוקים רק בדברים החשובים, רציניים, מלאי חשיבות ולא תמיד נותנים להזדמנויות של קלילות, רוח שטות, כייף וצחוק להיכנס לשגרת יומנו.
מה שקורה לנו בעקבות זאת, הוא שאנו נשארים עם אנגיות של חשיבות עצמית, כבדות, חוסר גמישות מחשבתית, התנהלות על פי חוקים ובגדול- שיעמום.
אני כאדם אופטימי ומלא חיים, לא מתחברת לשגרת המבוגרים הרגילה. לא סתם מצאתי את עצמי בתחום מקצועי של ילדים, של חינוך והתעסקות בדבר הנכון לי באמת, בחוויה, בחברה באופטימיות וברגעים האמיתיים של החיים.
למידה מבחינתי נמשכת כל החיים, לא רק כשאנו ילדים, וכך, כשהגעתי לראשונה לפיינטבול כפר סבא, הרגשתי שאני לומדת עוד משהו על עצמי.
משחק חוויתי ומאתגר כמו פיינטבול כפר סבא, עוד לא הכרתי. החשיבה האסטרטגית כשהיא בתוך קבוצה ומצריכה גם שיתוף פעולה, זריזות מחשבתית וגם זריזות פיזית, היתה בשבילי חווית למידה עצומה על היכולות שלי כאדם בוגר.
גם החברים שהיו אתי בפיינטבול כפר סבא הרגישו את הדברים שאני מדברת עליהם וגם עבורם היתה זו חווית למידה אמיתית.
וכך קרה שהחלטנו ליצור קבוצה. קבוצת פיינטבול כפר סבא, של חברים מהסביבה שהולכים יחד מדי שישי לשחק בפיינטבול כפר סבא.
כי צריך את המשחק והחוויה, צריך את הלחם לנפש, צריך פעילות פיזית ולהמצא בחברת מבוגרים, אבל בלי ערשת פנים רצינית ומלאת חשיבות.
פשוט להוריד את החליפות והעניבות ולתת דרור ליצר הילדי שבנו. לזרום עם החוויה להיות ספונטנים, להתמכר לצחוק, לאופטימיות, לרגשות היצריים שלנו במהלך המשחק.
להפסיק להיות כבולים עשרים וארבע שעות ביממה כל השבוע, בתוך מנגנוני הבגרות ששמנו על עצמנו.
אז מה אם אנחנו הורים, מנכלים, מחנכים, אנשי עסקים, אחראיים ועוד מיני תפקידים. גם לנו מגיע החופש לשחק ולהנות. ואת זה אנחנו מקבלים במנות גדושות ומהנות בפיינטבול כפר סבא.