i30 יונדאי

הוא עמד שם במסדרון  בית הספר כשהוא מחזיק בידיו את מפתחות i30 יונדאי , הוא התקרב אליה במבטו וכל החברות שלה עמדו מסביבה והתלחשו. הן הביטו בו, בכל זאת זה לא רגיל למצוא אותו בשעות כאלה בבית הספר. בדרך כלל הוא מגיע רק בשעת הצהריים כשהלימודים מסתיימים, מתקרב לחצר בית הספר נוהג ב i30 יונדאי  של הוריו, מצפצף וכל חבריו נכנסים פנימה לi30 יונדאי  והם נוסעים משם עם מוסיקה בקולי קולות. כעת הוא ניצב מולה והם מתקרבים זה לזו והוא שוכח מה הוא רוצה להגיד לה ומגמגם מספר רגעים שמרגיש כמו נצח. רק המפתחות של הi30 יונדאי  מצילים אותו, הוא אוחז במםתח בידיו ומיד נזכר שרצה להציע לה טרמפ הביתה בסוף יופם הלימודים הזה ב i30 יונדאי שלו. הוא אוזר קצת אומץ ופולט משהו בקשר לטרמפ ושואל אותה מתי היא מסיימת את הלימודים היום ואם היא רוצה לחזור אתו , הם יכולים להמשיך מבית הספר ישר לחוף הים, כי יש היום סופה וזה הזמן הכי טוב לצפות בים , הוא יכול לאסוף אותה וההורים שלו לא צריכים את הi30 יונדאי לפחות עד שבע בערב כך שיש להם זמן… היא מחויכת בבישנות ומהנהנת בהסכמה. הם קובעים להפגש באחת בצהריים ליד ה i30 יונדאי הלבנה שלו. והוא יושב בכתה, לא שומע כלום ולא רואה כלום רק דבר אחד יש לו בראש והוא כבר לא יכול להתאפק לראות את החיוך שלה. אהבה של גיל הנעורים אם הוא היה יודע כבר עכשיו את העוצנה שיש לדבר הזה, אם הוא היה מבין כמה כח יש לו בלב כרגע, הוא לא היה רוצה שזה יגמר לעולם, לא לגדול לא לזוז מכאן. אהבה ראשונה של גיל הנעורים , תמימה ומתוקה חזקה וראשונית. איזה כייף להיסחף כך אחרי הלב, לתת לו להוביל את החיים, מי בכלל רוצה לגדול וחוות אהבות אחרות, כל הטוב הזה כדאי שישאר כך לנצח. אך הוא עוד נער , עדיין ילדון תמים ואת כל זה הוא ידע רק בעוד כעשור לפחות. כרגע כל מה שהוא יודע הוא מחזיק בידיו את מפתחות ה i30 יונדאי של אבא ומחכה בקוצר רוח לשיעור שיסתיים.